אלי"ן והמלחמה

עבודתה של פיזיותרפיסטית מבית החולים אלי"ן עם החיילים פצועים

ב-14 בינואר מלאו 100 ימים למתקפה האכזרית של חמאס על ישראל. חיוני שננצל את הזדמנות זו לכבד את הגברים והנשים הנלחמים למען הישרדותה של ישראל, להתאבל על אלו שאיבדנו במלחמה זו ולהתפלל למען אלה שעדיין שבויים בעזה. זו גם הזדמנות להכיר בישראלים שתורמים בדרכים יוצאות דופן למאמץ המלחמתי.

אחת הפיזיותרפיסטיות הבכירות ביותר באלי"ן, נורית שטרן, נשלחה למרכז הרפואי שיבא-תל השומר בתל אביב כדי לסייע לצוות השיקום העמוס מדי במתקן בו מטופלים עשרות חיילים שנפצעו במלחמה בעזה.

נורית משקיעה חצי מהימים שלה במתן פיזיותרפיה לחיילים, ואת החצי השני במחלקה הגריאטרית, וממלאת מקומם של הצוותים המקומיים אשר הועברו לעבוד עם חיילים, או שמשרתים בעצמם במילואים.

"העדות למספר העצום של הפצועים בשיבא היא תזכורת מוחלטת למציאות הקשה של המלחמה. הפציעות של כל החיילים, כמו גם ההשפעה על משפחותיהם, מעוררות בי תערובת של רגשות. אני מוצאת סיפוק רב בעבודתי, אך אי אפשר להתעלם מהדמעות והעצב שמתלווים לזה.

החיילים שאני עובדת איתם סבלו מפציעות ירי, פציעות רסיסים ופגיעות פיצוץ. פציעות אלו מורכבות, וכוללות נזקים אורטופדיים, רקמות רכות, עצבים וכלי דם שונים. בהשוואה לזה לניסיון שלי באלי"ן, הפציעות שונות באופן משמעותי. רוב החיילים הם מבוגרים-צעירים העושים את שירות החובה שלהם בצבא. מה שמייחד אותם מילדים הוא הנחישות והשאיפה הבלתי מעורערת שלהם להשיג תוצאות טובות יותר, אפילו כשהם מתמודדים עם כאב רב. יש יותר הזדמנויות לטפל ברווחתם הנפשית, כמו חרדה מכאב, באמצעות טכניקות טיפוליות כמו הסבר על האנטומיה של פציעות, מנגנוני החלמה ושימוש בהדגמות בפועל".

בשביל נורית, הטיפול בחיילים הוא נקודה רגישה וחשובה. הבנים שלה גם הם משרתים כעת במלחמה.

"באלי"ן אני עובדת עם ילדים רבים שחוו טרגדיה פתאומית כמו תאונת דרכים או סרטן, ולמדתי לפתח מנגנוני הגנה שיעזרו לי לדכא את הפחד שמא אסונות כאלה יקרו לילדים שלי. עם זאת, כשעובדים עם חיילים, במיוחד בהתחשב בעובדה שהבנים שלי כרגע משרתים במילואים, הפחד הופך בולט יותר. אני בוחרת לא לחלוק איתם את הפחד הזה, אבל הוא תמיד בעורף. זה מאבק מתמיד למצוא איזון בין הרגשות האישיים שלי לבין האחריות המקצועית שלי".

נורית כמובן לא שכחה את המטופלים המיוחדים שלה שממשיכים בשיקום באלי"ן.

"אני ממשיכה להשתתף, מרחוק, בישיבות הצוות השבועיות שלנו כדי לדון בכל ילד מאושפז שעובר פיזיותרפיה בבית החולים אלי"ן. אני מרגישה זכות לקבל את התמיכה המלאה של כל צוות הפיזיותרפיה של אלי"ן שחלקם ממלאים מקום עבורי בזמן שאני לא יכולה להיות נוכחת שם איתם.

העבודה בשיקום בשיבא היא חלק מהותי מהמאמץ הלאומי, ויש לה משמעות רבה עבורי. צוות השיקום בשיבא נושא בנטל עצום, גם בסיוע מתנדבים חיצוניים ופנימיים כאחד. אני חייבת לשבח את הצוות על מסירותם ואת המתנדבים, מגמלאי שיבא ועד אנשים מחו"ל, על תרומתם. אני רוצה להביע את תודתי לכל מי שעוסק באפשרות של בית החולים אלי"ן לאפשר לי להיות חלק ממחוות התמיכה המיוחדת הזו של החיילים".

אנו אסירי תודה לנורית על מסירותה הרבה והנכונות לעשות מעל ומעבר לחובתה לסייע לנפגעים המגנים על ישראל ואנשיה.