מה זה שיתוק מוחין? | סוגי שיתוק מוחין | הסיבות לשיתוק מוחין | תסמיני שיתוק מוחין ילדים | השפעות שיתוק מוחין על גוף הילד | טיפול בשיתוק מוחין במסגרות מקצועיות | הטיפול השוטף בילדים ונוער המתמודדים עם שיתוק מוחין
שיתוק מוחין הוא מצב מורכב המשפיע על התפתחות הילד. חשוב לזכור שכל ילד הוא ייחודי ובעל פוטנציאל משלו. אנו מבינים את החששות והאתגרים שאתם, כהורים, עומדים בפניהם. אנו, בבית החולים אלי"ן, מחויבים לספק את הטיפול המקיף והמותאם אישית הטוב ביותר לילדכם. צוות המומחים שלנו כאן כדי לתמוך, להדריך ולסייע לכם ולילדכם בכל שלב בדרך. יחד, נעבוד כדי לממש את מלוא הפוטנציאל של ילדכם ולהבטיח את איכות חייו בצורה הטובה ביותר, בין אם מדובר בשיתוק מוחין קל או במצב מורכב יותר.
מה זה שיתוק מוחין?
שיתוק מוחין (Cerebral Palsy או CP) הנה קבוצה של הפרעות נוירו-התפתחותיות המשפיעות על יכולת התנועה, שיווי המשקל והיציבה של הילד. בחלק מן המקרים יש גם פגיעה התפתחותית קוגניטיבית בדרגה משתנה. זהו מצב מורכב הנגרם כתוצאה מפגיעה או התפתחות לא תקינה של המוח, לפני הלידה, במהלכה או בשנים הראשונות לחיים. חשוב להדגיש כי שיתוק המוחין אינו מחלה מתקדמת, כלומר הפגיעה המוחית אינה מחמירה עם הזמן, אך תסמיני שיתוק המוחין וההשלכות על התפקוד והבריאות עשויים להשתנות ככל שהילד גדל ומתפתח.
שיתוק מוחין משפיע על כל ילד באופן שונה, וחומרתו יכולה לנוע משיתוק מוחין קל ועד למצבים מורכבים יותר. בעוד שחלק מהילדים עשויים לחוות שיתוק מוחין קל המשפיע באופן מינימלי על תפקודם היומיומי, אחרים עשויים להתמודד עם אתגרים משמעותיים יותר. מאפייני שיתוק המוחין יכולים לכלול קשיים בתנועה, בשיווי משקל, בקואורדינציה, בדיבור ובלמידה.
אבחון שיתוק מוחין מוקדם ככל האפשר הוא קריטי, שכן ככל שמתערבים מוקדם יותר ניתן להפחית את ההשלכות ההתפתחותיות על תפקוד הילד בעתיד. יעילה. תהליך האבחון כולל בדיקות פיזיות, הערכת התפתחות, ולעיתים בדיקות הדמיה כמו MRI. חשוב לזכור כי ילדים רבים עם שיתוק מוחין מצליחים לחיות חיים מלאים ומספקים עם התמיכה והטיפול המתאימים.
תוחלת החיים של אנשים עם שיתוק מוחין השתפרה משמעותית בעשורים האחרונים הודות להתקדמות הרפואית והטיפולית. רוב האנשים המאובחנים עם שיתוק מוחין חיים חיים ארוכים ומלאים. תוחלת החיים תלויה בחומרת המצב ובטיפול הניתן. חשוב להדגיש כי כל מקרה הוא ייחודי, וההתמודדות עם שיתוק מוחין דורשת גישה אישית ומותאמת לכל ילד ומשפחה.
סוגי שיתוק מוחין
שיתוק מוחין מתבטא במגוון צורות, כאשר כל סוג משפיע באופן שונה על תפקודו של הילד.
כאמור, אין ילד אחד דומה לאחר ומדובר בקטגוריות רחבות ולא מדויקות.
כדי להבין את המונחים שהרופאים נוהגים להשתמש בהם, אנו מביאים כאן שני סיווגים מקובלים של אופני ההתבטאות של שיתוק מוחין:
סיווג לפי אזורי הגוף המושפעים:
שיתוק מוחין חד-צדדי (המיפלגיה): מאופיין בנוקשות שרירים בצד אחד של הגוף משפיע על היכולת לבצע פעולות עדינות ביד המושפעת או עשוי לגרום לצליעה קלה בעת ההליכה. רוב הילדים עם המיפלגיה מסוגלים ללכת ולתפקד באופן עצמאי, אך עשויים להזדקק לתמיכה בפעילויות מסוימות.
עם הגדילה, ילדים עם המיפלגיה עשויים לפתח עקמת בעמוד השדרה. (סקוליוזיס)
שיתוק מוחין דו-צדדי (דיפלגיה): מתבטא בנוקשות שרירים שהיא חמורה יותר בגפיים התחתונות מאשר בעליונות. מתבטאת מנוקשות שריריםבשתי הרגליים ומשפיע על יכולת ההליכה ושיווי המשקל. הגפיים העליונות, בדרך כלל, פחות מושפעות אך עדיין עשויות להיות מעורבות בצורות שונות, כולל קשיים בקואורדינציה עדינה של הידיים. ילדים עם דיפלגיה עשויים להזדקק לעזרים כמו הליכונים או קביים לתמיכה בהליכה.
שיתוק מוחין אטקסי: מאופיין בפגיעה בשיווי המשקל וביכולת הערכת המרחק והעומק וגורם לתנועות לא מתואמות ולרעד. הוא משפיע על דיוק התנועות ועל היכולת לבצע פעולות עדינות, ולעיתים, מלווה בקשיי דיבור ובעיות בתפיסה המרחבית. ילדים עם אטקסיה עשויים להתקשות הן בהליכה והן בפעולות יומיומיות הדורשות דיוק מוטורי.
שיתוק מוחין דיסקינטי: מאופיין בשינויים בטונוס השרירים, שהוא, לעיתים, מוגבר, ולעיתים - ירוד. מלווה בהפרעות דיבור ובליעה וגורם לתנועות בלתי רצוניות ועיוותי תנוחה שעשויים להחמיר במצבי לחץ או התרגשות. פוגע ביכולות היציבה וההליכה העצמאית וכן עשוי להשפיע על יכולת הכתיבה והשימוש בכלים.
שיתוק מוחין של ארבעת הגפיים (קוודריפלגיה): שיתוק מוחין המשפיע על כל אברי הגוף. המתמודדים עם שיתוק מוחין קוודריפלגי מתקשים ללכת ויש ביניהם שיתקו אף לשאת את ראשם באופן יציב. מצב זה עשוי להיות מלווה בבעיות רפואיות נוספות (כגון אפילפסיה או קשיי נשימה), קשיי למידה משמעותיים ופגיעה ביכולות התקשורת ובתפקוד היומיומי. ככזה, הוא דורש תמיכה מקיפה ורב-תחומית.
סיווג לפי סוג ההפרעה בתנועה:
שיתוק מוחין ספסטי (Spastic Cerebral Palsy): הסוג הנפוץ ביותר של שיתוק מוחין המהווה כ-70-80% מהמקרים. שיתוק זה מאופיין בנוקשות שרירים ובתנועה מוגבלת. הוא נגרם כתוצאה מפגיעה באזורים המוטוריים בקליפת המוח. ילדים עם סוג זה של הפרעה בתנועה לעתים מתמודדים גם עם קשיים בדיבור ובבליעה. והטיפול בו יכלול, לרוב, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קילנאיות תקשורת ולעיתים, התערבויות תרופתיות או כירורגיות.
הוא כולל שלושה תתי-סוגים:
• המיפלגיה ספסטית: פגיעה בצד אחד של הגוף
• דיפלגיה ספסטית: פגיעה דו-צדדית (חמורה יותר ברגליים )
• קוודריפלגיה ספסטית: פגיעה בכל הגפיים
שיתוק מוחין אתטואידי (Athetoid Cerebral Palsy): מאופיין בתנועות בלתי רצוניות ושינויים בטונוס השרירים. התנועות הבלתי רצוניות עשויות להשפיע על הפנים, הצוואר והגפיים ולגרום לקשיים בדיבור ובבליעה. הוא נגרם מפגיעה בגרעיני הבסיס במוח, ולרוב, היכולות הקוגניטיביות של הילד נשמרות. הטיפול במצב זה יתמקד, בעיקר, בשיפור השליטה בתנועה ובתקשורת.
שיתוק מוחין אטקסי** (Ataxic Cerebral Palsy): מאופיין בקשיים בשיווי משקל וקואורדינציה. משפיע על דיוק התנועות ועל היכולת לבצע פעולות עדינות. עלול לגרום להליכה לא יציבה ולקשיים בכתיבה. שיתוק מוחין זה נגרם מפגיעה במוחון (הצרבלום). הטיפול בו כולל, לרוב, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק לשיפור הקואורדינציה והשליטה בתנועה.
שיתוק מוחין מעורב (Mixed Cerebral Palsy): שילוב בין כמה סוגי שיתוק מוחין, ועשוי לכלול מאפיינים של שיתוק מוחין ספסטי עם אתטואידי או אטקסי. מגוון התסמינים משתנה ממקרה למקרה, וכתוצאה מכך, הוא דורש גישה טיפולית המותאמת אישית לילד ולצרכיו.
הסיבות לשיתוק מוחין
שיתוק מוחין עלול להיגרם ממגוון גורמים המשפיעים על התפתחות המוח של העובר או התינוק. הנה מספר מהסיבות העיקריות הנפוצות:
גורמים טרום-לידתיים:
• זיהומים במהלך ההיריון: נגיפים (וירוסים) כמו ציטומגלווירוס (Cytomegalovirus, CMV), אדמת (Rubella), או זיקה (Zika) וזיהומים חיידקיים כמו ליסטריה (Listeria) או טוקסופלזמה (Toxoplasma).
• מחלות ומצבים בריאותיים אצל האם: סוכרת שאינה מאוזנת, יתר לחץ דם,מחלות בבלוטת התריס ועוד.
• מומים מולדים במוח: כמו אנומליות מבניות בקליפת המוח (Cortex) או הפרעות בהתפתחות כלי הדם המוחיים.
• בעיות גנטיות: מוטציות גנטיות הקשורות להתפתחות המוח, הפרעות מטבוליות תורשתיות וכד'.
גורמים בזמן הלידה:
• לידה מוקדמת (פגות, Prematurity): הסיכון מוגבר ככל שהלידה מוקדמת יותר בשל חוסר בשלות של המוח.
סיבוכים במהלך הלידה:
חוסר חמצן (היפוקסיה, Hypoxia), אספיקסיה (Asphyxia), או דימום תוך-גולגולתי, כסיבוך של מורכבות טכנית או אירוע בלתי צפוי בלידה.
גורמים לאחר הלידה:
• סיבוכים של זיהומים: דלקת קרום המוח (מנינגיטיס, Meningitis) או דלקת המוח (אנצפליטיס, Encephalitis), יכול להיגרם מכל מחלה כוללת קשה עם אי יציבות רב מערכתית (שוק ספטי/ אלח דם)
• פגיעות ראש טראומטיות: תאונות או פגיעה מכוונת (תסמונת הילד המנוער, Shaken Baby Syndrome, למשל).
• הפרעות מטבוליות: צהבת חמורה או הפרעות אלקטרוליטיות חמורות.
• מחלות כלי דם במוח: שבץ מוחי בילדים (Pediatric Stroke) או מומים בכלי הדם המוחיים.
חשוב לציין כי בעת אבחון שיתוק מוחין, לא תמיד ניתן לזהות את הסיבה המדויקת לו. לעיתים קרובות, שילוב בין מספר גורמים הביא לפגיעה המתבטאת כבשיתוק המוחין. מחקרים עדכניים מתמקדים בהבנה טובה יותר של הגורמים הגנטיים והסביבתיים המשפיעים במטרה לפתח אסטרטגיות מניעה וטיפול בשיתוק מוחין שהן יעילות יותר.
תסמיני שיתוק מוחין ילדים
שיתוק מוחין מתבטא במגוון תסמינים שעשויים להשתנות מילד לילד.שיתוק מוחין מתבטא במגוון תסמינים שעשויים להשתנות מילד לילד.להלן התסמינים העיקריים של שיתוק מוחין אצל ילדים:
• עיכוב בהתפתחות המוטורית: הקושי בלמידת פעולות ראשוניות (כמו התהפכות, ישיבה או הליכה) בגיל המתאים לביצוען עשוי להיות הסימן הראשון לשיתוק מוחין אצל התינוק.
• קשיים בתנועה ובקואורדינציה: תנועות לא רצוניות, נוקשות שרירים, חוסר איזון וקשיים בביצוע תנועות מדויקות.
• קשיים בדיבור ובבליעה: קושי בשליטה בשרירי הפה והלשון, בעיות בהגייה או קשיים בבליעת מזון או נוזלים (Dysphagia).
• בעיות קוגניטיביות ולימודיות: קשיי למידה, בעיות בזיכרון או בריכוז, עיכוב התפתחותי כללי.
• הפרעות חושיות (Sensory Disorders): בעיות בראייה, קשיים בשמיעה, רגישות יתר או תת-רגישות למגע (Hyper or Hyposensitivity to Touch).
• עוויתות / התקפים אפילפטיים: עשויים להופיע בתדירות משתנה ובעוצמות שונות אצל חלק מהילדים.
• קושי בשליטה בשרירים: טונוס שרירים מוגבר (היפרטוניה, Hypertonia) או נמוך (היפוטוניה, Hypotonia) וקושי בביצוע תנועות מדויקות.
• תנועות לא רגילות / חריגות: רעד, תנועות מהירות, חדות ובלתי נשלטות ותנוחות גוף לא טבעיות / חריגות. חשוב לציין כי במקרי שיתוק מוחין קל עשויים להופיע רק חלק מהתסמינים הללו או שהם עשויים להופיע בעוצמה פחותה. אבחון שיתוק מוחין בשלב מוקדם ככל האפשר יאפשר התערבות מהירה ויעילה, שתשפר משמעותית את איכות החיים של הילד ומשפחתו. מחקרים מורים כי זיהוי מוקדם של תסמיני שיתוק מוחין וטיפול בשיתוק מוחין המותאם אישית מסוגלים לשפר את התוצאות ההתפתחותיות של הילד לטווח הארוך יותר.
השפעות שיתוק מוחין על גוף הילד
שיתוק מוחין עשוי להשפיע על גופו של הילד במספר דרכים משמעותיות:
• ספסטיות (Spasticity): העלייה בטונוס (מתח) השרירים גורמת למתח לא תקין בשרירי הילד, גם במנוחה. היא עלולה, למשל, לגרום לזרועות להישאר צמודות לגוף או לגרום לכך שהרגליים תהיינה נוקשות וקשות לכיפוף, ולאורך זמן, כתוצאה מכך, גם להוביל לעיוותים במפרקים.
• היפוטוניה (Hypotonia): גורמת לטונוס שרירים נמוך מהרגיל ומתבטאת ברפיון-יתר של השרירים. היא עלולה לגרום לקושי בישיבה זקופה או בהחזקת הראש ומשפיעה על ההתפתחות המוטורית והיציבה. על אף שהיא שונה בהגדרתה ממצבים של חולשת שרירים, היא עשויה להופיע במקביל להם.
• דיפלגיה (Diplegia): קושי בשליטה בשתי הרגליים, העלול להשפיע משמעותית על יכולת ההליכה. לעיתים, מצב זה מלווה בקשיים בקואורדינציה של הגפיים העליונות.
• המיפלגיה (Hemiplegia): קושי בהפעלת צד אחד של הגוף, המשפיע על היד והרגל שבאותו צד ועלולה לגרום לאסימטריה בתנועה ולקשיים בתפקוד, במיוחד בפעולות הדורשות את מעורבות שתי הידיים או שתי הרגליים.
• דיסטוניה (Dystonia): התכווצויות שרירים בלתי נשלטות העלולה לגרום לתנועות לא רצוניות ולעיוותי-תנוחה. התופעה עשויה להשתנות בהופעתה ובעוצמותיה בהתאם למצבי מתח או למצבי רגיעה.
חשוב לזכור כי השפעות אלו עשויות להשתנות מילד לילד, ואפילו אצל אותו ילד-עצמו הן עשויות להופיע, להיעלם או ללבוש צורה שונה לאורך תקופות הזמן השונות.
טיפול בשיתוק מוחין במסגרות מקצועיות
כפי שניתן להבין, שיתוק מוחין הוא מצב רפואי מורכב הדורש גישה רב-תחומית לטיפול בו. על אף שאין ריפוי מלא למצב, קיימות דרכים רבות בהן ניתן לשפר את איכות החיים ולקדם את התפקוד של ילדים המתמודדים עימו. הנה מספר מהיעילות בהן:
• פיזיותרפיה: בהתייחסות לתרגילי מתיחה וחיזוק מותאמים אישית, שיפור טווח התנועה והגמישות, עזרה בלמידת תנועות חדשות ושיפור יכולות מוטוריות ושימוש בשיטות כדוגמת בובאט (Bobath) או וויטה (Vojta) לשיפור התנועתיות.
• ריפוי בעיסוק: תוך שימת דגש על פיתוח מיומנויות יומיומיות כמו אכילה, לבוש והיגיינה אישית, התאמת סביבת המגורים והלימודים לצרכי הילד, שיפור העצמאות התפקודית ואיכות החיים ושימוש בטכנולוגיה מסייעת לשיפור התקשורת והניידות.
• שימוש בציוד ובעזרים מותאמים: ביניהם - סדים לתמיכה בגפיים ושיפור היציבה, כיסאות גלגלים מותאמים אישית לשיפור הניידות, מכשירי תקשורת תומכת וחליפית (AAC) לשיפור התקשורת ועזרים טכנולוגיים מתקדמים נוספים.
• טיפול בדיבור ושפה: טיפולים הממוקדים בשיפור יכולות התקשורת והדיבור ושימוש בשיטות תקשורת חלופיות, במידת הצורך.
• ליווי רגשי - התפתחותי: חשוב ביותר כדי לסייע למשפחה להתמודד עם גידול הילד ולילד לרכוש הערכה עצמית ותובנה לגבי מצבו
• ליווי תזונתי: ילדים רבים עם שיתוק מוחין סובלים מבעיות בגדילה (חוסר שגשוג אצל אחדים, משקל עודף אצל אחרים). התזונה חיונית למיצוי פוטנציאל התפתחותי מוחי. בשל חולשת השרירים ובעיות התנועה, משקל לא תקין עשוי להשפיע מאד על יכולת ההליכה.
• טיפולים תרופתיים: כוללים תרופות להפחתת ספסטיות [כמו בקלופן (Baclofen) או דיאזפאם (Diazepam)], זריקות בוטולינום טוקסין (Botulinum Toxin) להרפיית שרירים ספציפיים ותרופות לטיפול בתופעות הנלוות לשיתוק המוחין, כמו האפילפסיה או כאבים כרוניים.
• התערבויות כירורגיות: לרוב, תישמרנה כמוצא אחרון ותכלולנה ניתוחים אורתופדיים לתיקון עיוותים במפרקים / עצמות, ניתוחי גידים לשיפור התפקוד או התערבויות נוירו-כירורגיות כמו ניתוח ריזוטומיה סלקטיבית (SDR - Selective Dorsal Rhizotomy) להפחתת הספסטיות.
טיפול בשיתוק מוחין הוא תהליך מתמשך ומותאם אישית. התערבות מוקדמת ואינטנסיבית, במיוחד ב קרי שיתוק מוחין קל, עשויה לשפר משמעותית את התוצאות הפונקציונליות ואת איכות חיי הילד. גישה רב-תחומית, המשלבת בין כל סוגי הטיפולים הללו, מביאה לתוצאות הטובות ביותר עבור ילדים המתמודדים עם שיתוק מוחין.
הטיפול השוטף בילדים ובנוער המתמודדים עם שיתוק מוחין
טיפול בשיתוק מוחין הוא תהליך מתמשך המחייב גם את התייחסותכם, ההורים, למגוון היבטים בריאותיים החורגים מעבר לטיפול המקצועי שמקבל ילדיכם. הנה מספר תחומים מרכזיים בטיפול השוטף שאליהם חשוב להפנות את תשומת הלב:
מניעת סיבוכים במפרקים ובעצמות על ידי:
תרגילי מתיחה למניעת קונטרקטורות (Contractures): הקונטרקטורות הן מצבים בהם המפרקים מוגבלים בתנועתם, וביצוע התרגילים חשוב במיוחד לילדים המתמודדים עם תנועתיות מוגבלת.
הקפדה על עמידה ותנועה לשמירה על בריאות העצם ( מניעת Osteopenia - צפיפות עצם נמוכה): באמצעות שימוש בעמידונים ובמכשירי הליכה לילדים המתקשים בעמידה ו / בהליכה.
מעקב וטיפול בעקמת (Scoliosis): באמצעות בדיקות תקופתיות לאיתור מוקדם של עקמת וטיפול באמצעות מחוכים / ניתוח במקרים המתקדמים.
שמירה על היגיינת פה (אפילו מעבר לנדרש אצל ילדים שאינם מתמודדים עם שיתוק מוחי) על ידי:
טיפול שיניים המותאם למצב הילד: כולל התאמת כיסא טיפולים ואמצעי עזר נוספים לנוחות הילד המטופל ושימוש בטכניקות הרגעה מותאמות, במידת הצורך.
הדרכה להיגיינה אוראלית מותאמת למצב הילד: שימוש במברשות שיניים חשמליות או מותאמות למצבו והכרת טכניקות להיגיינת פה יעילה בילדים המתמודדים עם קשיי תנועה.
ניהול מעקב תזונתי למניעת עששת: על ידי התאמת התזונה למגבלות קשיי הלעיסה או הבליעה של הילד ושימוש בתוספי פלואוריד, במידת הצורך.
התייחסות להתפתחות המינית:
בדומה לצעירים אחרים בני גילם, גם ילדים המתמודדים עם שיתוק מוחין מתבגרים מהבחינה המינית, אולם התפתחות זו עלולה להקדים את זמנה או להיות מאוחרת
מעקב אחר התפתחות מינית: זיהוי התפתחות מוקדמת או מאוחרת של גיל ההתבגרות והתאמת טיפולים הורמונאליים, במידת הצורך.
חינוך מיני מותאם: הדרכה המותאמת לילדים ולבני נוער עם שיתוק מוחין, תוך שימת דגש על זכויות, בטיחות ובריאות מינית.
טיפול בבעיות הורמונליות, במידת הצורך: טיפול בתסמינים הנלווים לגיל ההתבגרות (כדוגמת אקנה או שיעור-יתר) והשגת איזון הורמונלי.
על רקע כל הדברים הללו, ברור כי טיפול בשיתוק מוחין דורש גישה מקצועית רב-תחומית המותאמת אישית לכל ילד.ה ולכל נער.ה המתמודדים עימו.
בבית החולים אלי"ן, אנו מתמקדים בגישה הוליסטית המשלבת את כל ההיבטים הללו, תוך התאמה לצרכים הייחודיים של כל ילד.ה וכל משפחה.