בדצמבר 2019, תאונה קטלנית קטעה את חייו של איתי רימל בן ה־12. הוא איבד את אמו ואחותו התינוקת, ואיבד חלק מרגלו.
היום, איתי בן 17. הוא הולך עם פרוטזה, רוכב בקבוצת אופניים שיקומית, ומתכונן למסע אתגרי בהרי ההימלאיה — כדי להציב דגל, לזכר משפחתו ולעצמו.
איתי רימל כובש פסגה
מסיפור של אובדן למסע של תקווה
כשאיתי רימל, אז בן 12, נרדם ברכב בדרך חזרה מביקור משפחתי בדצמבר 2019, הוא לא העלה בדעתו שיתעורר לעולם שהשתנה לבלי שוב. בתאונה קשה בכביש 443, נהרגו אמו ציפי ואחותו התינוקת נועם רחל, אביו נותר משותק — ואיתי עצמו נפצע באורח אנוש ואיבד חלק מרגלו.
לאחר שבועות ארוכים של הרדמה וטיפול נמרץ, הועבר איתי לאלי"ן — ומשם החל מסע ארוך ומפרך של שיקום גופני ונפשי. בהתחלה התקשה אפילו לשבת או לעבור מהמיטה לכיסא. אבל כבר אז היה בו ניצוץ: רצון עז להתקדם, לא לוותר.
באמצעות טיפולי פיזיותרפיה יומיומיים, הידרותרפיה, תמיכה רגשית ושיקום מותאם אישית — איתי למד מחדש לעמוד, ללכת עם פרוטזה, ובעיקר להאמין בעצמו. מעבר לפיזיות, הוא מצא באלי"ן מקום להשתייך אליו: חברים, צוות תומך, תחושת בית — אפילו משחקי כדורסל הפכו לכלי חיבור.
היום איתי בן 17, והוא לא עוצר. הוא חבר בקבוצת האופניים השיקומית של אלי"ן — ומתכונן למסע חיים: טיפוס לפסגות רכס האנאפורנה בנפאל, יחד עם בני נוער שעברו שיקום. "אני מתרגש," הוא מספר. "אני מתכנן להציב דגל על הפסגה — בשביל עצמי, ובשביל אמא ואחותי."
למרות הכול, האתגרים ממשיכים. כל יציאה מהבית דורשת תכנון — האם המקום נגיש? האם אפשר להיכנס עם כיסא? "אני תלוי באחרים, וזה לא קל," הוא מודה. אבל אז הוא נזכר במה שלמד: להרים את הראש, לקחת נשימה — ולהמשיך.
עוגן הכוח של איתי הוא המשפחה.
אביו, שמתמודד בעצמו עם שיתוק, מהווה עבורו השראה. "לראות אותו ממשיך — זה נותן לי כוח. ואני חושב שגם אני נותן לו כוח בחזרה."
https://www.ynet.co.il/health/article/yokra14357883
