המרכז להדרכה לנסיעה בטוחה לילדים עם צרכים מיוחדים לזכרה של טובי קורן

ב- 1999 נוסד בבית חולים אלי"ן מרכז מידע וייעוץ להתאמת התקני ריסון לילדים עם צרכים מיוחדים.

במסגרת פעילות המרכז ניתנים ייעוצים פרטניים להורים ואנשי מקצוע, שבמסגרתם מבוצעת הערכה מקצועית ולעיתים אף התנסות בציוד לנסיעה בטוחה לפני הרכישה, והדרכה להתקנה נכונה של התקני הריסון ברכב.

• במרכז מושם דגש על הדרכה לרתימה נכונה של נוסעים בכיסאות גלגלים.
• מועברות הדרכות, הרצאות  וימי עיון במוסדות ובקורסים שונים וגם בקרב אנשי מקצוע – מנהלי מחלקות היסעים, נהגים ומנהלי חברות הסעות, אנשי חינוך וסייעות במוסדות החינוך ועוד.

אנו פועלים  לקדם את זכותם של הילדים בעלי הצרכים המיוחדים לנסוע בבטחה עם הוריהם וגם בהסעות, ובשיתוף עם גורמים ממשלתיים וציבוריים ומנסים להשפיע על קביעת המדיניות הלאומית בתחום – במסגרת הצעה לתיקון החוק, קידום תקנות ועוד.

בנוסף, ישנה תכנית השאלה של התקני ריסון לשימוש לטווח קצר לצורך התנסות, או צורך זמני אחר, ולילדים בגבסים, שלהם מושאל מושב מיוחד וייעודי למטרה זאת.

את מרכז המידע ייסדה טובי קורן, מרפאה בעיסוק, שעסקה רבות לקידום הנושא, הביאה את הידע המקצועי ארצה, ועסקה ללא ליאות בהפצת המידע בקרב הורים ואנשי מקצוע, בקידום החקיקה והתקנות ועוד, וזכתה בהוקרה ובפרסים על כך.

ביום ירושלים ה'תש"ע נפטרה טובי ממחלה קשה, שגם במהלכה המשיכה לפעול לקידום הנושא. כהוקרה על קידום מפעל חשוב זה ולכבודה, נקרא המרכז על שמה.

סרטון הדרכה לנסיעה בטוחה

 

 

עגינת נוסע וכסא גלגלים

קטנטנים בטוחים - הסעה בטוחה לפגים

חוסר הבשלות של פגים מצריך לעתים התאמה מיוחדת של מושב הבטיחות ושל אופן הנסיעה במכונית בתקופת החיים הראשונה.

המנח המומלץ להסעת תינוקות בריאים במכונית הוא מנח של חצי שכיבה (45 שכיבה) בסל-קל או במושב בטיחות מתאים, כשפניהם נגד כיוון הנסיעה. בצורה זו הכוחות הפועלים בזמן תאונה הנגרמת מהתנגשות קדמית ייספגו בעיקר על ידי מושב הבטיחות וכמעט לא יפגעו בתינוק. מנח חצי שכיבה עלול להוות סיכון לתינוקות במשקל לידה נמוך ו/או בעלי טונוס שרירים נמוך.

המלצות מומחי המרכז לנסיעה בטוחה באלי"ן וארגון "בטרם":

הכנת התינוק הפג לנסיעתו הראשונה

• לקראת השחרור מבית החולים, על הצוות הרפואי לבצע בדיקת מוכנות של התינוק לנסיעה במנח של חצי שכיבה.
• הבדיקה נערכת באמצעות השכבת התינוק בסל-קל (שבו הוא אמור לנסוע לביתו) למשך שעה וחצי עד שעתיים (או יותר, אם מרחק הנסיעה הביתה ארוך יותר), כשהוא מחובר למוניטור.
• הצוות הרפואי יוודא שלא מתרחשות הפסקות נשימה, הפרעה בקצב הלב או ירידה ברמת החמצן בדם בעת שהתינוק נמצא במנח חצי שכיבה. שיעור החמצן שצריך להתקבל בבדיקה ייקבע על ידי הרופא המטפל.
• על פי תוצאות הבדיקה ייקבע אם התינוק יוכל לנסוע בבטחה בסל-קל במנח חצי שכיבה.
• אם תוצאות הבדיקה מעידות כי עלולה להיות סכנה בהסעת התינוק במנח חצי שכיבה, על הרופא המטפל לבחון חלופות, כגון מתן חמצן בשעת הנסיעה, הסעה במיטת שכיבה ייעודית לנסיעה או אפילו המשך האשפוז (יש לבצע בדיקת מוכנות גם למיטה זו).
• בדיקה דומה יש לבצע גם בתינוקות שאינם פגים אך משתייכים לקבוצת סיכון לבעיות דומות: בעלי טונוס שרירים נמוך (עם תסמונת דאון או מחלה נוירו-מסקולרית וכד'), אחרי ניתוחי לב, סובלים מבעיות נשימה ועוד.
• על הצוות הרפואי להדריך את ההורים בדבר הסעה בטוחה של הפג, כולל הימנעות מהשכבתו במנח חצי שכיבה שלא בעת נסיעה.

עגינת ציוד נלווה

• אם התינוק חייב להיות מוסע כשהוא מלווה בציוד רפואי כבד (מוניטור, חמצן, מכונת הנשמה וכד') יש צורך לעגן את הציוד למכונית.
• עיגון הציוד ייעשה בחגורת בטיחות פנויה ו/או עיגונו מתחת למושבי המכונית או על ידי אמצעי קשירה מיוחד, כגון חגורת בטיחות נוספת, גומייה חזקה המשמשת אופנוענים וכדומה.

המשך מעקב

תינוק שהוחלט כי עליו לנסוע במנח שכיבה מלא או עם תוספת חמצן בסל-קל, יוכל לעבור לנסיעה רגילה לגילו רק לאחר שבדיקת ניטור נוספת תהיה תקינה.

 

חגירת נוסע בכסא גלגלים ובעגלת דחיפה (טיולון) ברכב

הנסיעה ברכב בכסא גלגלים או בעגלת דחיפה דורשת הקפדה על כללי בטיחות ודורשת לימוד השימוש הנכון ואמצעי ההגנה. במידה וניתן להעביר את הנוסע למושב רכב או מושב בטיחות, עדיף להעבירו ולהסיעו שהוא חגור בחגורות הבטיחות של הרכב. מערכת הגנה תקנית צריכה לכלול אמצעי ריתום של הכסא לשלדת הרכב, וחגירה נפרדת לנוסע לשלדת הרכב.

עגינת כסא הגלגלים או העגלה לרצפת הרכב:

לצורך שימוש נכון בחגורות יש להקצות לכסא גלגלים שטח רצפה של 70*120 ס"מ (על פי תקנות משרד התחבורה).

• יש להעלות את הנוסע לפי ההוראות באמצעות מעלון אחורי או צידי ולמקמו שפניו עם כוון הנסיעה בלבד.
• חבר את כסא הגלגלים לרצפת הרכב באמצעות ארבע חגורות ריתום תקניות.
• את הרצועות יש לחבר לשלדת הכסא במקום מרכזי מולחם, המקביל לרצפה, ובמידה וישנו סימון מיועד לכך, יש לחבר לסימון הזה. אין לחבר את הרצועות לגלגלים, למשענות הרגלים או הידיים או לכל חלק פריק אחר.
• את רצועות הקשירה יש לרתום לפי הזויות הבאות: קדמיות – 40-60 מעלות, אחוריות – 30-45 מעלו.
• במידה שמדובר בכסא או בעגלה עם מנגנון הטיה של המושב או הגב, ניתן להסיע בהטיה שלא תעלה על 30 מעלות.

הגנה על הנוסע:

יש לחגור את הנוסע בחגורת בטיחות נפרדת מהכסא, שמתחברת לשלדת הרכב (רצפה או דופן צד). ישנו מגוון של חגורות תקניות לנוסע, שניתן להתאים באופן אישי לפי הנוחות או המגבלה, החגורה צריכה להיות ממוקמת על עצמות האגן ובאזור הכתפיים על עצמות הכתפיים בצד אחד או דו צדדי, בהתאם לחגורה הנבחרת. יש לציין כי חגורות המסופקות עם כסא הגלגלים, העגלה או האינסרט אינן תקניות, ולא מספקות הגנה מתאימה במקרה של עצירת פתע או התנגשות.

הגנה על הראש:

על מנת למנוע פגיעות צוואר וראש במקרים של עצירת פתע או התנגשות יש להשתמש במשענת ראש בכל נסיעה. במקרים רבים יש לכסא הגלגלים או העגלה משענת ראש, שמשמשת לתמיכה בישיבה. משענת זו תוכל לשמש גם להגנה בזמן הנסיעה. בכל מקרה, גם באם המשתמש אינו נזקק למשענת בכסא הגלגלים או עגלה חובה להשתמש במשענת ראש בזמן נסיעה. ניתן להשתמש במשענת ראש נשלפת על פרזול מתקפל, שמאפשר קיפול של כסא הגלגלים במידת הצורך.

ציוד נלווה של הנוסע:

במקרים רבים יש שימוש בשולחנות נשלפים לכסא או לעגלה. השולחן לכשעצמו יכול לפגוע באזור הבטן במקרה של עצירת פתע או התנגשות, ולכן מומלץ להסירו. במידה שאין אפשרות להסיר את השולחן, מאחר שמשמש לייצוב הישיבה מומלץ להכין שלחן מספוג מוקצף לשימוש בזמן הנסיעה, או לכל הפחות לרפד את מפתח השולחן בשכבת ספוג. ציוד נלווה נוסף כגון מכשירי הליכה, בלוני חמצן, שלחן שהוסר ועוד, יש לעגן לרכב בחגורת בטיחות נפרדת, או מתחת למושבי הכסא או בארגז ייעודי סגור או קשירה באמצעות גומיות עיגון ייעודיות.

מערכת עגינה אוטומטית

ברכב פרטי, ניתן להתקין מערכת עגינה אוטומטית לכסא או לעגלה אצל המתקינים המורשים. אופן עגינה כזה דורש הכנה של הכסא על ידי תוספת חלק מתכת בריתוך לכסא ותוספת של נקודת עיגון תקנית לרצפת הרכב. פעמים רבות בצורת עגינה כזאת לא יתאפשר קיפול של הכסא.

נכתב על ידי: נעמי גפן וזהר פילבר, מרפאות בעיסוק, המרכז לנסיעה בטוחה לזכרה של טובי קורן, בית חולים אלי"ן.