גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות
תו מידות לאפקטיביות
הסמכת נוזלים ואוכל

הסמכת נוזלים ואוכל

מבוא

הסמכת נוזלים ואוכל הינה כלי נפוץ לטיפול  בדיספגיה (הפרעת בליעה).  למעשה, ידוע מעט מאוד על יעילות הטיפול באמצעות הסמכת נוזלים ואוכל והשפעתו על ילדים.

שימוש במסמיכים תעשייתיים לצורך הסמכת נוזלים ומאכלים נפוץ בטיפולי אכילה והאכלה   של תינוקות וילדים עם צרכים מיוחדים. הטיפול מוצע במצבים בהם נצפית אספירציה בזמן בליעה, אם באופן קליני ואם בבדיקת הדמיה ייעודית (בדיקת הבחירה כיום היא וידאופלורוסקופיה שיקוף רדיולוגי המתעד באופן דינאמי את שלבי הבדיקה ומאפשר לאתר ולכמת את הסכנה לאספירציה במרקמי מזון שונים .  (Hiorns MP, Ryan MM, 2006).  

הסמכת נוזלים:

הטיפול מבוסס על ההנחה שההסמכה מאטה את קצב הזרימה של הנוזל לתוך הפה ובכך מקלה על הקואורדינציה של המציצה ומשפרת את התפקוד בשלב האורלי ולקראת השלב הפרינגיאלי של הבליעה. בנוסף, ההסמכה מקלה על הילד לחוש את המזון (העלאה של הקלט החושי), מביאה לשיפור תיאום נשימה-בליעה ,ומאפשרת לדרג את השתייה מכוס, ובכך לתרום לצמצום ואף מניעה של הצורך בהזנה חלופית בצינור. ההסמכה הינה גם אחת הגישות הרווחות לטיפול ברפלוקס ושטי.

לאחרונה עלו חששות לגבי ההשפעות הבריאותיות של הסמכת מאכלים ונוזלים במסמיכים מלאכותיים באוכלוסייתהפגים,התינוקות והילדים. חששות אלו מצטרפות לניסיוננו הקליני ומביאים אותנו להעדיף שיטות טיפוליות אחרות על פני הסמכת מאכלים ונוזלים באמצעים תעשייתיים.

בנייר עמדה זה, ברצוננו להציג את סימני השאלה העולים מהשימוש במסמיכים תעשיתיים ואת חסרונות המסמיכים למיניהם. כמו כן ברצוננו להציע שיטות טיפול חלופיות.  

מרקמי מזון:

הגדרה של מזונות לפי מרקמים לפי הEDACS) Eating and drinking ability classification system)  

  • מוצק קשה הדורש לעיסה רבה- בשר, אגוזים, ירקות טריים פריכים (גזר)
  • מוצק קשה- דורש מאמץ, כח, קורדינציה לאכילה: לחם, קרקרים, ירקות חיים
  • מוצק רך- דורש פחות מאמץ, כח קורדינציה לאכילה: פרי בשל, ירק מאודה, עוגת ספוג
  • מעורב- שילוב של נוזל עם מרקם נוסף: מרק+גושים (פסטה)
  • מעוך- דורש מעט מאוד לעיסה: פירה
  • טחון\בלנדר- מרקם חלק ואחיד שאינו דורש לעיסה כלל: בלנדר
  • נוזל: מים, מיץ, מרק צח
  • טעימות-במצב שלא מתאפשרת אכילה פומית.

הגדרות נוספות:  

  • מרקם חלקלק- כגון: ענבים, מלון. דורשים יותר שליטה
  • מרקם דביק-כגון:חמאת בוטנים, חלווה. מי שמתקשה בפינוי מהפה, יתקשה איתו

השפעות פיזיולוגיות שליליות של הסמכת נוזלים

  1. עצירות והתייבשות: מרכיבי המסמיך לוכדים חלק ממרכיבי המים ולא ברור אם הם לוכדים גם את הרכיבים התזונתיים (micronutrients) של המים, החלב או הפורמולה. לא ברור האם במהלך העיכול מתרחש שחרור של המרכיבים התזונתיים הלכודים, ולכן יש חשש לחסרים תזונתיים. בנוסף, קיים חשש שהנוזלים המעובים לא ייספגו והתינוק יסבול מהתייבשות או עצירות למרות אינטייק מתאים כביכול של נוזלים
    ישנם מחקרים שהוכיחו  כי חומרים מעבים (עמילן תירס מעובד, מסטיק גואר, ומסטיק xanthan) לא משפיעים באופן משמעותי על הזמינות הביולוגית של מים במעי בריא ובשל כך לא ידוע מהי ההשפעה אצל פגים ותינוקות קטנים. (Hill et al. 2010, Sharp et al. 2007)
  2. NEC אצל פגים: Clark & Robinson (2004), תארו התפתחות NEC (הדבקויות של המעי) באוכלוסיות פגים שקיבלו אוכל מוסמך בינקותם כדי להקל על תופעות הרפלוקס ממנה סבלו
  3. Robbins, et. Al. (2008), השוו בין קבוצה של מבוגרים שהשתמשו במסמיך לבין קבוצה של מבוגרים שהשתמשו בטכניקה של Chin Tuck ומצאו שהקבוצה שעשתה שימוש במסמיך סבלה יותר מארועים של דלקות ריאות, התייבשות כרונית ודלקות בדרכי השתן
  4. ערכים תזונתיים: אין מספיק מידע של השפעת מסמיכים תעשייתיים על הערכים התזונתיים (ויטמינים ומינרלים) במאכלים שונים במיוחד בשנה הראשונה לחיי הילד. (Cichero et al. 2013)
  5. שיעול: נמצא כי הסמכה תעשייתית מגבירה שיעול אצל תינוקות (Orenstein et. Al., 1992)
  6. מטבוליזם של תרופות: אין מידע לגבי השפעת הערבוב בין תרופות למסמיכים השונים, וכיצד המסמיכים התעשייתיים משפיעים על הספיגה והמטבוליזם של התרופה (Cichero et al. 2013)
  7. רפלוקס ושטי: מקובל להסמיך נוזלים כדי להפחית רפלוקס (מתוך מחשבה שהאוכל "כבד" יותר ולכן "יעלה" פחות). ישנם מחקרים המראים שלא כך הדבר; כאשר נעשה שימוש בהסמכה, זמן הריקון של הקיבה מתמשך ונפח הקיבה נשאר גדול לאורך זמן רב יותר דבר שמגביר את הרפלוקס. מצד שני ההסמכה עשויה להפחית את מידת החומציות של הרפלוקס (Orenstein et al, 1992)

 

הסתייגויות נוספות לגבי הסמכה באמצעות מסמיכים תעשיתים:

  1. השפעת המסמיך על האוכל/נוזל:
  • לעתים קרובות השימוש במסמיך יוצר מרקם שהוא אינו המרקם הרצוי (למשל גושים, או מרקם מעורב במקום חלק)
  • ההסמכה הינה תלויית חום: אוכל שמוסמך בטמפ' מסויימת ולאחר מכן מתקרר, נעשה סמיך יותר
  • לא ידוע האם הטמפרטורה בחלל הפה משפיעה על מידת ההסמכה
  • משך הזמן בין ההסמכה לבין האכילה משפיע על מרקם האוכל המוסמך (עם הזמן, האוכל/נוזל עשוי להיות יותר נוזלי או יותר מוצק, בהתאם לסוג המסמיך (Dewar & Joyce, 2006)
  • ידוע שרוק מפרק את המסמיכים התעשייתיים על בסיס עמילן ולכן בתוך חלל הפה האוכל המוסמך נעשה נוזלי יותר
  1. קיימת קורלציה נמוכה בין הנוזלים בבדיקת הבליעה לבין אלו המוסמכים בזמני הארוחה (Stuart & Johnson, 2009; Stuart & Moltz, 2009; Cichero, et , 2011;al)
  2. כאשר מסמיכים חלב אם, המסמיך מגיב אחרת מאשר כאשר מסמיכים פורמולה. ייתכן עקב המצאות עמילז בחלב האם. בהסמכת חלב אם, ההסמכה לא מחזיקה לאורך זמן והאוכל "מתפרק" (Cichero et al. 2013)
  3. יש ילדים שלא אוהבים את הטעם והמרקם של המסמיך ולכן אוכלים ו/או שותים פחות מהרצוי
  4. שימוש ממושך במסמיך מבלי לשנות את מידת ההסמכה, לא מאפשר למטופל לפתח את יכולות השליטה המוטורית וללמוד להתמודד עם דרגות שונות של הסמכה

המלצות

הנחיות לצוות המטפל:

  1. לפני שימוש במסמיכים תעשיתיים יש למצות פתרונות אחרים כפי שמוצע מטה.
  2. הבחירה במסמיך צריכה להיעשות בהתיעצות עם קלינאית התקשורת ורק לאחר שמוצו כל הפתרונות האחרים הרשומים מטה.
  3. אם הקלינאית ממליצה להשתמש במסמיך תעשייתי, יש לתת את הדעת על ההשפעות האפשריות שצויינו לעיל (יש לעקוב ולוודא שהמטופל לא חווה אי אלו מתופעות הלוואי הרשומות לעיל), וכן להתחשב בשונות בין מטופל למטופל.

 

הנחיות לקלינאיות התקשורת: 

  1. יש חשיבות רבה להושבה ולהעמדה אופטימליים בעת ההאכלה (בשיתוף עם רב"ע ופיזיותרפיה).
  2. יש להעדיף הסמכה באמצעות מאכלים אחרים, במקום השימוש במסמיך. לדוגמא: נקטר, גרבר, פירורים, פירה, טחינה, שייק, דייסה, שיבולת שועל גרוסה, דייסות דגנים. ופודינג.
  3. שינוי קצב האכלה, כך שיתאים ליכולות המטופל.
  4. יש להגביר את הקלט החושי (קור-חום, טעמים חזקים, כפיות תחושה, מרקמים מעוררים), בכדי לאפשר למטופל למצות את מלוא יכולתיו להתמודד עם מאכלים מאתגרים עבורו.

 

כתבו: מיה ברגיל, דורית מייס וג'ודי בלינדר- אדלקופ , קלינאיות תקשורת.
בהנחיית ד"ר מורית בארי.