גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות
תו מידות לאפקטיביות
הבלוג של מורית

ערב לציון 80 שנה לאלי"ן

4 ינואר, 2015

 

בערב חורפי של סוף כסלו ערכנו מפגש יוצא דופן בבית החולים אלי"ן. שמנו בצד את הדאגה למטופלים במיטותיהם, את לוחות הזמנים של טיפולי פיסיותרפיה וריפוי בעיסוק, את תהליכי הריפוי, התרופות, המזון הרפואי והמאבק בקופות למען עוד כמה ימי אשפוז לכל מטופל, והתכנסנו – עובדים, בוגרים וגימלאים -  לשמוע  על התחלת הדרך.

יותר מחמישים אלף (!) מטופלים עברו באלי"ן  מאז נוסד ב 1934- וקרוב לודאי שעוד רבים טופלו פה ושמותיהם אבדו בערפילי ההיסטוריה.

על כוס מרק מהביל ישבנו באולם שלמה, האולם המרכזי של בית החולים, ושמענו את מחבר ספר ההיסטוריה של אלי"ן, איתי בחור, מספר על תחילת הדרך.

שמענו כיצד הקים דר' קלר האורתופד האמריקני מרפאה אורתופדית בירושלים של ימי המנדט, וכיצד מימן מכיסו שלו את הטיפולים והניתוחים ויצר חממה מופלא של דו קיום סובלנות ודאגה לילד עוד בימים בהם כל בית חולים בידל עצמו לאוכלוסיה מאוכלוסיות העיר – בית חולים לנוצרים לותרנים, אחר ליהודים חרדים, השלישי לספרדים....   רק אלי"ן היה מראשיתו מקום מפגש ליושבי כל הארץ, ורק שם היו ילדים מקבלים טיפול לא על פי תרבות ביתם אלא עקב מצבם הרפואי.

התבוננתי מסביב – כמעט מאתים איש קרועי עינים שתו בצמאון את הסיפורים על התחלת הדרך. ישבו בקהל רופאים שעבדו באלי"ן בעבר ובהווה, מטפלים מכל מקצועות הבריאות (כך קוראים היום למטפלים פארא-רפואיים), אחים ואחיות חלקם קשישים מופלגים שטרחו ובאו להזכר בחום בימים בהם היו חלק מהמפעל המופלא ששמו אלי"ן. באו צאצאיהם של מקימי  אלי"ן – וכאשר סיפר המרצה על חילוקי הדעות שהתגלעו בין הוריהם לגבי אופן הטיפול הנכון בילדים – היו מוכנים בו במקום הצאצאים לעמוד על צדקת הדרך של דור המייסדים ולהמשיך את הויכוח הלוהט כאילו לא עברו מאז מעל 50 שנה...

היו שם מטופלים לשעבר של אלי"ן שהגיעו – מי על רגליו ומי בכסא גלגלים – וסיפרו בגעגוע על המקום שקיבל אותם כפי שהם ופתח להם אופק לדרך חדשה.

דר' קלר, מייסד בית החולים ומנהלו הראשון, לא זכה להקים משפחה וסים את חייו מרותק למיטה, בעצמו מאושפז בבית החולים היחודי שהקים.

ואני חשבתי על אותם הילדים הנמצאים במיטותיהם במחלקות ונמצאים באמצע תהליך השיקום האישי שלהם.  לו רק היה דר' קלר, הוגה המקום ומובילו בתחילת הדרך, יכול לראות את העבודה הנעשית פה היום, ודאי היה נח על משכבו בחיוך גדול של שביעות רצון...  פתח דבר

פתח דבר

בית החולים 'אלי"ן' מרכז לשיקום ילדים ונוערמאז להיום

יותר מחמישים אלף ילדים טופלו באלי"ן מאז ראה ד"ר הנרי קלר בעיני רוחו את ילדי

הארץ הנכים כראויים לגדול ולהיות "נכסים בעלי ערך סוציאלי וכלכלי". בשמונים שנות

פעילות אלי"ן הרפואה זינקה קדימה בכל התחומים, והחברה השתנתה מקצה לקצה. בית

החולים 'אלי"ן', דינמי, חדשני וחדור מוטיבציה, השתנה עם העולם ובכל הנוגע לילדים

שלנו, מוביל את השינוי.

ב'אלי"ן' תמצאו גם היום צוות שלא חדל לחשוב כיצד להפוך את עתידו של כל

ילד לאופטימי יותר. הצוות התרחב וכולל היום מומחים מתחומים רבים מאי־פעם; גם

אוכלוסיית הילדים הפוקדים את שערי בית החולים, ונעזרים בשירותים השונים לשיקום,

עברה שינוי מקביל.

אם בתחילת הדרך היה 'אלי"ן' מקום מרפא ומקלט לילדים שבעייתם היתה אורתופדית,

הרי שכיום נוספו להם ילדים שזקוקים למערך טיפולים הרבה יותר רחב, ושמתמודדים עם

פגיעות משולבות המערבות מערכות־גוף רבות.

כיצד קרה שלמרות התקדמות הרפואה והצלחותיה בטיפולים חדשניים, עדיין ילדים כה

רבים זקוקים לשיקום?

שילוב של פיתוח שירותי־חירום יעילים עם התקדמות מרכזים רפואיים משוכללים

המצוידים במיטב היכולות, מביא ילדים רבים יותר לזכות היום בחיים חדשים לאחר

תאונות קשות מאוד, מחלות מסכנות חיים, זיהומים חמורים או גידולים ממאירים. בזכות

התפתחויות אלו 'אלי"ן' מתמודד עם ילדים בעלי נכויות קשות ומורכבות מאי פעם.

גם תחום הטיפול בתינוקות השתנה מאוד. ילדים עם מומים מולדים במערכות־

גוף שונות עוברים היום תיקונים כירורגיים מתקדמים, שמאפשרים להם חיים חדשים.

תינוקות שנולדו טרם זמנם — פגים — שהיו שורדים בעבר רק אם הצליחו לנשום בכוחות

עצמם ולהזין עצמם, מקבלים כיום טיפול תומך מצוין המאפשר לילדים שנולדים בשבוע

הריון מוקדם מאוד להישאר בחיים. הצלחות אלו הביאו לפתחנו אתגרים חדשים בטיפול

בילדים צעירים עם בעיות מורכבות מחד, ועם סיכוי טוב לחיים ארוכים ובריאים לטווח

ארוך מאידך.

לילדים אלו נוספים אחרים הסובלים ממגוון מצבים שבעבר היו חורצים את גורלם

למוות בגיל צעיר — הפרעות גנטיות מורכבות, מחלות שריר ועצב, מחלות מטבוליות

ועוד.

בד בבד עם השיפור ביכולות הרפואה המודרנית חלה מהפכה בתפיסה לגבי מטרת

השיקום ודגשיו. החל משנות ה־ 80 החלו לדבר גם בארץ על תהליך של מעבר מחשיבה

'רפואית'  שעיקרה התבוננות בפתולוגיה שיצרה את הנכות וחקירתה, לחקר מרכיבי

התפקוד הבריא ועידוד התפקוד. למדנו כי לא ניתן לעבוד באותו אופן על־מנת לשקם ילד,

שנכותו נגרמת מליקוי ברמת מערכת העצבים המרכזית, ועל־מנת לשקם ילד, שהליקוי

שלו נגרם מפגיעה במרכיבי התנועה כגון השריר או המפרק. העבודה השיקומית אמנם

מתחילה מהניסיון להחזיר במידת האפשר לאיברים תנועה 'רגילה' אך זו אינה המטרה

העיקרית. הגישה העכשווית רואה במטרת התנועה את העיקר, ולא את עצם קיומה.

לדוגמה, יותר משחשוב להביא ילד לאחיזה נכונה של הכוס, חשוב להגיע למצב בו הוא

מסוגל לשתות ללא עזרת אדם אחר.

בשנים האחרונות גם התפקוד לא נתפס כמטרה אלא כאמצעי למטרה הסופית והעיקרית

של השיקום — היא ה'השתתפות'. אדם בריא, אומרות תאוריות השיקום המודרניות, אינו

רק אדם המסוגל לתפקד, אלא אדם המצליח להיעזר בתפקוד שניתן לו כדי למצוא את

מקומו בחברה, במשפחה, ובקהילה, כחבר שווה בין אנשים.

בקרב מבוגרים מקובל להתייחס לחיים כבעלי שלושה מרכיבים דורשי התייחסות

שיקומית: עצמאות בטיפול בעצמך, עבודה לצרכי קיום וסיפוק וחיי משפחה וחברה.

בקרב ילדים, הטיפול העצמי הינו תלוי גיל: ילד בן שנתיים אמור לאכול בעצמו תוך

שימוש בכלי אוכל ביעילות, לפשוט גרב או להתחיל לסייע בהכנסת ידו לשרוול אך

לא מצופה ממנו לרכוס רוכסן או להתקלח לבד. ה'עבודה' של ילד אינה אלא פעילותו

לרכישת מיומנויות, אם במסגרת החינוכית הרשמית ואם בזו הבלתי פורמלית. לשחק

משחקי דמיון, להשתתף בספורט קבוצתי, לרכוש ידע על העולם ומרכיביו — זו עבודתו

של הילד, וללא שילוב של הילד המשתקם במסגרת חינוכית התואמת את צרכיו לא

ניתן להשלים את העבודה השיקומית. ההשקעה בחיי המשפחה של הילד הינה מורכבת

במיוחד  הצוות השיקומי צריך לסייע למשפחה למצוא את האיזון בין גידול הילד

בסביבה נורמטיבית המאפשרת חופש במגבלות מוסכמות חברתיות ובטיחותיות, לאתגר

אותו להגיע לעצמאות תואמת גיל, ועם זאת להכיר במגבלותיו ולא לצפות מהילד

המשתקם ציפיות שהמציאות רחוקה מהן.

בהתאם למגמות אלו, בית החולים 'אלי"ן' שינה את פניו ורתם את הניסיון ואת היכולות

לקידום הילדים. קמו מרפאות חדשות, מערכי־עזר טכנולוגים, מערך־שיקום לילדים

מונשמים ועוד. אם בעבר פעלו במקביל למחלקות השיקום גם מחלקות שבהן התגוררו

ילדים נכים במגורי קבע, הרי שבימינו נושא 'אלי"ן' את הדגל בגישה אותה אימצה

הרפואה ולפיה מקומו של הילד בחיק משפחתו, בין אם מדובר בילד עם התפתחות תקינה

או ילד שלפניו התמודדות עם ליקוי גופני מכל סוג. כיום, לא מתקבלים עוד ל'אלי"ן'

ילדים במטרה לגור בבית החולים כתחליף לבית. הילדים המגיעים לבית החולים מלווים

במשפחותיהם, ואנו רואים את המשפחה כשותפה העיקרית בתהליך השיקומי.

מחלקות האשפוז, מרחבי ההמתנה ושטחי הטיפול מותאמים לסביבה ידידותית לילדים,

שמנסה לחקות במידת האפשר סביבה ביתית. טיפול בבעיות אכילה נעשה, לדוגמה, בחדר

הבנוי כחדר־אוכל ביתי. במרכזה של מחלקת השיקום הנשימתי יצרנו רחבה טיפולית

המאפשרת להורים לבלות עם ילדיהם שעות משחק ולימוד על המזרון, כפי שעושים

הורים עם ילדיהם בבית רגיל. העובדה שילדים אלו מחוברים למכונות הנשמה ניידות

אינה צריך לעכב אותם מלחקור את העולם סביבם כמו כל ילד בן גילם.

עבודה זו דורשת לימוד מתמיד, השקעת זמן באיסוף מידע, ניתוחו, דיון רב־צוותי בכל

מקרה וצרכיו, והסקת מסקנות פרטניות. אמנם קיימים ב'אלי"ן' פרוטוקולים של טיפול

בבעיות רפואיות ושיקומיות ספציפיות, אך אלה מטרתם לכוון את הצוות ולא להכתיב

את דרכו. אין שני ילדים הבאים בשערי 'אלי"ן' שהתוכנית הטיפולית שלהם זהה. גם

שני ילדים הזקוקים שניהם בו בזמן לטיפול פיזיותרפיה שמטרתו זהה — יקבלו מענה

שונה שמובנה בהתאם לאישיותו של הילד, לציפיות משפחתו ולקצב התקדמותו — אחד

יקבל תגבור עבודה בסיוע של ליצן רפואי, לשני ימליץ הצוות הפסיכולוגי שילוב עם

טיפול בגינון או אולי בסיוע בעלי חיים. מגוון האפשרויות הטיפוליות, הציוד והמשחקים

העומדים לרשות המטפלים ב'אלי"ן' מאפשר לבנות תוכנית מיטבית לכל ילד, במטרה

לשפר את סיכוייו להגיע להישגים בזמן הקצר ביותר. שילוב מוקדם ככל האפשר בחיי

משפחה ובית קרובים ככל הניתן לאלו של כל ילד בעל התפתחות תקינה, אינו מטרה

בפני עצמה אלא תפיסת־עולם לפיה השיקום הנכון ביותר יהיה זה שיתייחס בכל רגע נתון

לתפקוד המצופה מהילד בסביבתו הטבעית לפי גילו והרקע התרבותי שלו.

שינוי זה הביא לכך שצוות בית החולים התרחב וקלט לשורותיו מומחים בתחומים

שונים של רפואת הילדים והכירורגיה, הנוירולוגיה, השיקום והתפתחות הילד.

במקביל להרחבת ולהעמקת הידע הרפואי והסיעודי הנדרש כדי לטפל במגוון הבעיות

איתן מגיעים ילדים ל'אלי"ן', חל שינוי ניכר גם במקצועות הבריאות המלווים את

התהליך השיקומי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה, עבודה

סוציאלית, חינוך מיוחד כל מקצועות הבריאות העוסקים בשיקום השתכללו ובעזרת

תאוריות פורצות דרך ומחקרים אמינים קיבלו מקום מכובד לצד הרפואה.

צוות בית החולים משקיע מאמצים רבים במציאת הלימה תרבותית נאותה לילדים

ולמשפחות המגיעים אלינו מרקעים מגוונים: מיהודים חרדים בני הקהילות השונות, דרך

ילדים הבאים ממשפחות של עולים חדשים, ילדים הבאים ממשפחות ערביות מוסלמיות

או נוצריות בני העדות השונות, ילדים בני הפזורה הבדואית שצרכיהם ייחודיים, ועד מתן

מענה מספק לילדים שהינם תושבי־חוץ שיחזרו בתום השיקום לסביבה שונה מאוד מזו

הקיימת סביבם בעת השיקום.

'אלי"ן' עובד היום עם המרכזים הרפואיים המתקדמים בישראל וקולט ילדים מרחבי

הארץ ומחו"ל. מאחר ורבות מהבעיות נדירות וייחודיות, צוות 'אלי"ן' בנה עם הזמן

שיתופי פעולה עם מרכזים נוספים הנוגעים באותם תחומים, ומקיים מפגשים מדעיים

שונים לאנשי מקצוע ספציפיים, סביב נושא שיקום הילדים, או מפגשי סיעור מוחות

חוצי־תחום כדי לפתור בעיות סבוכות. סטודנטים ומתמחים ממקצועות הרפואה, הסיעוד

וכל מקצועות הבריאות נשלחים מאוניברסיטאות ומכללות בארץ ובעולם ללמוד ב'אלי"ן'

ולהשתלם בגישה המקצועית והמכבדת אותה אנו מובילים.

הבא לבית החולים היום מוצא מרכז צבעוני, המשדר נינוחות והתאמה לסביבה תואמת

ילדות, המכוונת לאפשר תנועה במרחב בקלות לילדים המתניידים באופנים שונים,

נגישות מרבית למידע על הסביבה בעזרת שילוט רב־שפתי ותואם ליקויים שונים,

ומרחבים ייעודיים לפעילות, מנוחה, התרעננות, ותפילה לבני כל הדתות הבאים בין

כתלינו.

אנו יודעים שמלאכתנו לא מסתיימת עם שחרורו של הילד מאשפוז או ממעקב

במרפאות הרב צוותיות. אנו נושאים עינינו לשילובם של כל הילדים המטופלים ב'אלי"ן'

במערכות החינוך, בצבא ובשירות האזרחי, בהשכלה הגבוהה ובעבודה יצרנית ומתגמלת.

כשאנו מקבלים דרישת שלום מ'בוגר אלי"ן' שהתקבל בעצמו ללימודי הרפואה, בא

בברית הנישואין, חובק תינוק משלו — אנו יודעים שמלאכת השיקום הצליחה. עד אז —

בפרפרזה על פרקי אבות "אין עלינו המלאכה לגמור, ואין אנו חופשיים להבטל ממנה".

ומה הלאה?

הרפואה היא מדע משתנה והשיקום הוא אומנות מתפתחת. אנו מוכנים להמשיך ללמוד,

להשתכלל וליישם את הידע הנרכש לרשותם של הילדים והמשפחות. עידן הטכנולוגיה

המודרנית הביא את האדם הרגיל לשימוש הולך וגובר בעזרים טכנולוגים בחיי היום־יום,

ופתח בכך צוהר לגישור הפער בין אנשים המוגבלים ביכולותיהם המוטוריות לאנשים

המתפקדים באופן נורמטיבי. אמצעי הטכנולוגיה השיקומית פתחו בפני הנזקקים לסיוע

אפשרויות שהיו בגדר חלום רחוק רק לפני שנים מועטות.

אנו מסתכלים קדימה בתקווה לראות יום שבו כל ילד המגיע ל'אלי"ן' חוזר לתפקוד,

נקלט באופן מלא בחברה וממשיך לגדול ולהשתלב בחברה ככל אדם. אנחנו מקווים כי

הילדים היוצאים מ'אלי"ן' יוכלו לקבל בסביבת ביתם את כל העזרה והטיפול הנדרש

בקהילה, בין אם הם גרים במרכז או בפריפריה, בין אם הם דוברים בבית עברית, ערבית,

רוסית או אמהרית.

עם חתימת הספר הזה המלאכה ב'אלי"ן' בשיא העשייה. לא נוכל להודות לכל אנשי

המקצוע המצוינים המסורים ופורצי הדרך שעבדו בבית החולים במהלך 80 שנות קיומו.

כוחו וייחודיותו של בית החולים בצוות המופלא שלו, המצליח לשלב מקצועיות לעילא

ולעילא עם יחס אישי ואנושי לכל אחד מהילדים המטופלים פה, לעתים תוך נשיאת

משקל לא קל על גבם.

בית החולים אינו רק רופאים, אחיות ומטפלים ממקצועות הבריאות. מאחורי הקלעים

עומד צוות מסור המאפשר את קיומו של המרכז ותפעולו ברמה הגבוהה ביותר. הצוות

הלא־טיפולי בבית החולים אחראי לא פחות מהמטפלים עצמם על הצלחת הטיפול, ולכן

יש להם חלק בכל הישג של ילד החוזר ללכת או מצליח לנשום ללא סיוע של מכונת

הנשמה.

צוות האחזקה דואג לתפעול היומיומי של הצרכים הבסיסיים כמו מים, חשמל

ומיזוג — וכן נותן דעתו למציאת פתרונות ייחודיים־שיקומיים להטבת הטיפול השיקומי.

צוות המטבח שוקד על אספקת מזון טוב, טרי ובריא, הדרוש לא רק לתפקוד אלא גם

להנאה, ומספק גם תחליפי־הזנה רפואיים לילדים הזקוקים לכך. מחסני 'אלי"ן' מצוידים

ומסודרים תודות לארגון ולראיית הנולד של האחראים על המחסן. אנשי המנהלה עושים

עבודה לא פשוטה בתיאום וארגון מאחורי הקלעים — כל עבודת בית החולים היתה עוצרת

בחוסר־אונים ללא העבודה המצוינת שעושים אנשי הכספים, הרכש, המזכירות, הרשומות

הרפואיות, קבלת החולים ועוד.

ולא ניתן לסיים רשימת תודות בלי להזכיר את העבודה המופלאה של העושים בסיוע

לבית החולים בהכוונה ובלקיחת אחריות — אנשי הוועד המנהל, המלווים את 'אלי"ן' עם

התפתחותו. ואחרונים מאוד מאוד חביבים, ידידי עמותת בית החולים המתפעלים את

מחלקת פיתוח המשאבים, שמגייסת עבור בית החולים תרומות כדי שנוכל לתת לילדים

את השיקום המיטבי שמגיע לכל ילד וילד ללא הבדל דת רקע ומוצא.

בברכת בריאות ועצמאות תפקודית

ד"ר מורית בארי

מנכ"ל בית החולים 'אלי"ן'

חורף2014