גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות
תו מידות לאפקטיביות
ספינה בפידה - אודות המום, התופעות ותהליך השיקום

ספינה בפידה - אודות המום, התופעות ותהליך השיקום

ספינה ביפידה היא המום המולד השכיח ביותר מבין כל המומים המולדים. היא שכיחה במיוחד באזורים גיאוגרפיים מסוימים, כמו אירלנד ואנגליה, שם השכיחות שלה היא 3-4 לידות מכל 1,000. בישראל, לעומת זאת, נצפתה בשנים האחרונות ירידה של שכיחות הריונות עם ספינה ביפידה.

בשלושים השנים האחרונות נצפתה הפחתה הדרגתית במקרים של ספינה ביפידה, הפחתה שניתן ליחס במידה רבה להתקדמות האבחנה הטרום לידתית בעזרת אולטרסאונד. גורם נוסף שמסייע להפחתת השכיחות הוא פעילות מונעת על ידי עידוד נטילת חומצה פולית לפני ובזמן ההיריון.

היות והמום הוא נובע מנזק כללי בהתפתחות הציר העצבי, לעיתים מוצאים בילדים עם ספינה ביפידה  גם   מום ע"ש Arnold Chiari: עיוות של הצרבלום (המוח הקטן). לילדים הסובלים מעיוות זה תהיה לעיתים הפרעה באכילה ו/או הפסקות נשימה מרכזיות.

חלק מהילדים יסבלו גם מהידרוצפאלוס (מולד או לאחר סגירה של המום ידי ניתוח). לאחרונה החלו ניסיונות לבצע כבר ברחם ניתוחים לסגירת המום הגבי, בשאיפה להפחית את הסיכוי להתפתחות הידרוצפלוס (הצטברות נוזלים) ו/או עיוות ע"ש Arnold Chiari. חשוב לזכור שניתוחים אלה אינם מפחיתים את מידת הנזק לחוט השדרה.

המום עלול לגרום לליקוי כולל: שיתוק של הגפיים תחתונות והפרעה בתפקוד שלפוחית השתן והשליטה על הסוגרים. אם הפגיעה בחוט השדרה גבוהה יותר אז הליקוי יכלול הפרעה בתפקוד הידיים, הפרעה קוגניטיבית, הפרעה בתנועות העיניים והפרעה התנהגותית.

שיקום ילדים עם ספינה ביפידה

היות והנזק התרחש ברחם בתקופה העוברית ומנח הגפיים של הילוד אינו תקין, יש להתחיל בטיפול סמוך ככל האפשר ללידה. רצוי שמומחה בפיזיותרפיה יחל במתיחות הגפיים ובהדרכת ההורים על מנת להפחית ולמנוע עד כמה שניתן את הקיצורים של הרקמות הרכות סביב המפרקים. למרות זאת חשוב לדעת שגם טיפול אינטנסיבי לא ימנע אצל חלק מהילדים היווצרות של קיצורים ו/או עיוותים גרמיים ובעתיד יהיה צורך לטפל בהם על ידי ביצוע ניתוחים.

היות והנזק בעמוד/חוט השדרה הוא נרחב וכולל גם פגיעה בשורשים, בדרך כלל השיתוק בגפיים התחתונות יהיה מלווה בטונוס רפה. מומלץ שילדים אלה יטופלו במשך שנת החיים הראשונה על ידי פיזיותרפיה. סמוך להגיעם לגיל שנה, כשהם צפויים להיות יותר במנח אנכי, הם יזדקקו לתמיכה בגב על ידי מחוך. מחוך זה יאפשר להם יציבות בישיבה ושמירה על שיווי המשקל.

אחד הסיבוכים אצל ילדים אלה היא התפתחות של עקמת, ויתכן שהשימוש במחוך יפחית את הנטייה להתפתחותה. לקראת גיל שנה, יש לשאוף להעמיד את הילד באמצעות "עמידון". בשנים הראשונות של החיים מומלץ לנסות להתאים מכשירים על מנת לתרגל הליכה.

ניתן ללמד גם ילדים בעלי שיתוק מלא של גפיים התחתונות איך ללכת באמצעות שימוש בהליכון. עצם השגת היכולת ללכת אינה בהכרח מבטיחה שהילד או הילדה יתמידו בשימוש ביכולת זו. התמדה בהליכה תלויה בכמה גורמים:

  • מידת הפגיעה של הילד (הגופנית והקוגניטיבית).
  • מידת התגייסות המשפחה לטיפול ותרגול שגרתי בבית.
  • יכולת מעורבות הקהילה בסיוע כללי ומתן טפולים סדרתיים כולל השתלבות במסגרות מובנות של מעונות וגנים שיקומיים.

כאשר הפגיעה כוללת גם ליקוי בתפקוד הידיים, הילדים יתקשו לבצע פעילויות בסיסיות כמו כתיבה. לעיתים הם יתקשו לכתוב בקצב הנדרש אך יוכלו להיעזר בהקלדה. אצל ילדים אלה ניתן לצפות שכיחות גבוהה מאוד של ליקויי למידה (קשיים בביצוע פעולות חשבון בסיסיות, קושי ביכולת להבדיל בין עיקר ותפל).

הם סובלים מהפרעות בגיוס הקשב ומתקשים בפתרון בעיות, גם הפשוטות ביותר. בנוסף, הפרעות בזיכרון וקיבעון מחשבתי שכיחות גם כן. אי לכך, מרבית הילדים הסובלים מספינה ביפידה משולבים במסגרות החינוך המיוחד.

מערכת השתן

כתוצאה ממום חוט השדרה יתכן שיהיה ליקוי בעצבוב שלפוחית השתן. אי לכך, לעיתים ילדים הסובלים מספינה ביפידה עלולים לסבול מהפרעה בהטלת שתן. סוג הפגיעה תלוי בגובה הפגיעה בחוט השדרה (שלפוחית מכווצת, לחצים גבוהים, דיסינרגיה וכו').

יש צורך לבצע הערכה אורולוגית (כולל ביצוע ציסטוגרפיה ואורודינאמיקה) כבר בהיות הילדים בני חודשים ספורים. נתונים אלה יאפשרו התאמת הטפול המתאים. הטפול כולל מתן תרופות אנטיכולינרגיות ולימוד ביצוע קטטריזציות לסירוגין.
בהיות הילד צעיר ביותר ביצוע הקטטריזציות הן באחריות ההורים או המלווים, אך לאחר הגדילה הילד לומד לבצע זאת בעצמו.

פעולות מעיים

מגיל צעיר סובלים רבים מהילדים מנטייה לעצירות בדרגות שונות. הטפול הראשוני בילדים אלה הינו תזונה מותאמת. לרוב לא די בכך והילד יזדקק לטפול על ידי מרוקן כלשהו, עם עדיפות לחוקנים. המטרה היא גמילה ושמירה על היגיינה תואמת גיל. האמצעי הוא ללמד את הילד לבצע חוקן פעמיים עד שלוש בשבוע. רוב ילדים יגיעו לעצמאות בביצוע החוקנים רק לקראת גיל מבוגר, אחרי גיל ההתבגרות.

תחלואה נוספת השכיחה אצל ילדים הסובלים מספינה ביפידה

  • Tethered cord – לעיתים קרובות מתפתחת "עגינה" של חוט שדרה באזור של המום של עמוד/חוט השדרה. הסימנים האופייניים להתפתחות עגינה הם שינויים בטונוס ברגליים, התפתחות של עקמת דוהרת, שינויים בפעילות שלפוחית השתן ועוד. החמרת הסימנים שכיחה בעת גדילה מואצת בעיקר בגיל ההתבגרות. הטיפול בעגינה הוא שחרור על ידי ניתוח. תתכן עגינה חוזרת גם לאחר "שחרור" מלא, במיוחד במצבים שבהם באזור המום יש ליפומה.
  • Syrinx – היווצרות של נוזל בכמות גדולה באמצע חוט השדרה יגרום ללחץ פנימי על חוט השדרה. הסימנים להתפתחות של סינקרס כוללים חולשה ושינוי ביכולת התחושה.
  • פצעי לחץ – בשל חוסר התחושה של הדרמטומות הדיסטאליות למום הגבי, ילדים אלה מועדים לפתח פצעי לחץ או כוויות.
  • גדילה – מרבית הילדים הסובלים מספינה ביפידה הם בעלי קומה נמוכה. ניתן לקשר בין ההגבלה ברכישת הגובה גם להיווצרויות של קיצורים במפרקים ושכיחות גבוהה של דיסלוקציה של פרקי ירכיים והתפתחות עקמת (או עקמת מולדת). כמו כן, קיימת נטייה רבה להשמנה, בעיקר אצל הילדים שההליכה שלהם מוגבלת מאד ורוב הניידות שלהם מתבצעת על גבי כסא גלגלים.
  • עקמת וקיפוזיס – חלק מהילדים עם ספינה ביפידה יזדקקו בשלב כלשהו להתערבות ניתוחית אורטופדית בשל קיפוזיס קשה או עקמת קשה.